<h1>רבינו ירוחם ני"ב ח"ה</h1>
<h2>דף סז:</h2>
קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אפילו גדול ככורים דינו כרשות היחיד לענין הזורק מרשות הרבים לתוכו. וסלע שבים גבוה עשרה ורחב ארבעה אסור לטלטל מתוכו לים ומהים לתוכו שהסלע כרשות היחיד והים כרמלית ואסור מדרבנן אבל אם אינו גבוה י' או שאינו רחב ארבעה דינו ככרמלית ומות' לטלטל מתוכו לים ומן הים לתוכו ומה שאמרנו כשדינו כרשו' היחיד דוקא שהו' בית סאתים אבל יותר מסאתים אפילו (שאינו) [שהינו] כרשות היחיד מטלטלין מתוכו לים ומהים לתוכו כי בכאן לא גזרו חכמי' לטלטל מרשות היחיד לכרמלית מאחר שהוא יותר מבית סאתים ואסור לטלטל בתוכו ואינו דבר מצוי לטלטל מתוכו לים על כן גזרו אבל מכל מקו' גזרו לטלטל בתוכו ממש מאח' שהוא יותר מבית סאתים ואם יאסרו לטלטל מתוכו לים יאמרו רשות היחיד הוא ויבאו לטלטל בתוכו ממש כך פשוט בעירובין. גנה יתרה מבית סאתים שלא הוקפה לדירה מותר לטלטל חוצה לה הואיל ולא היתה רשות הרבים גמורה עוברת כגון סרטיא ופלטיא מותר לעמוד בחוץ ולהטמי' המפתח בתוך הגנה ולהוציאו מהגנה לחוץ דהכא לא שכיח דכל עקר גזירה זו שלא יבא לטלטל בתוכה והכא שייך נמי האי טעמא ואם היה אסור לטלטל משום כרמלית לקרפף נמצאו חמשה רשויות לשבת ואינן אלא ד' כך כתב רבינו חננאל ודקדקה מההיא שכתבתי למעלה מקרפף יותר מבית סאתים.
<h2>דף צא.</h2>
כל הגגים רשות אחד הן ומותר לטלטל מזה לזה אפילו הם של שני בעלים וכן מגג לחצר ומחצר לגג ואפילו הם של רבים וכן מחצר לקרפף ומקרפף לקרפף ואפילו של שני בעלים ודוקא קרפף שאינו יותר מבית סאתים. ומה שאמרנו שמותר לטלטל דוקא כלים ששבתו בהן כלומר בגגין או בחצרות אבל לא כלים ששבתו בתוך הבי' אם הוציאן בחצר אינם יכולין להוציאן או לחצר אחרת או לגג או לקרפף. ומה שאמרנו שמותר לטלטל בכל אלו מזה לזה כלים ששבתו בתוכן אפי' ערבו בני החצרות כל א' בחצרו ולא גזרינן דמאחר שערבו שמא יבאו להוציא כלים מהבתים לחצר, ואם יוליך כלים מחצר לחצר או מחצר לגג לא יוליך אלא אותן ששבת [בחצר] או בגג כך פשוט בעירובין.
<h2>דף צב.</h2>
גג גדול הסמוך לקטן כל הגגים שלהם היו חל(ו)קים והיו משתמשין עליהם ואם גג ארוך הסמוך לקטן נאמר כל סביב הגדול אמרינן גוד אסיק מחיצתא זולתו במקום חבורו עם הגג הקטן ונשארו גיפופי מכאן ומכאן מן הגג הגדול מן היתר על הקטן והרי הוא כאלו יש בו כלומר בגיפופי מחיצות ואם הגג הקטן המחובר לגדול אותו החבור כמו פתח לגדול כי מיירי שאין החבור יותר מי' והגג הקטן נפרץ במלואו למקום האיסור לו ולפיכך מותר להעלות כלים שבבית למטה בתוך הגדול ולפי זה הגדול מותר והקטן אסור לטלטל בתוכו כי נפרץ במלואו למקום האסור לו והא דאמרי' סביבו גוד אסיק מחיצתא דוקא דמינכרן מחיצות אבל לא מינכרן מחיצות אפילו גדול אסור דלא אמרינן גוד אסיק מחיצת' כי לא מינכרן מחיצות כך פשוט בעירובין. ופרש"י דלא מינכרן מחיצות כגון שהגג בולט יותר מהכותלים וכגון זה לא אמרינ' גוד אסיק וכתבו בתו' ולפי פי' זה גגין שלנו שבולטין ראשן לרשות הרבי' עם הכותל לא אמרינן בכותלים גוד אסיק וה"ל גג כרמלית ואסור לטלטל על גבו ד' אמות ולא הוי מקום פטור כיון שרחב.
<h2>דף צח:</h2>
זיז היוצא מכותל החלון והוא לפני החלון דינו כרשו' היחיד ומשתמש בו בכלים שאם יפלו לרשות הרבים ישברו כגון קערות וכיוצ' בהן שכל שאר כלים אסור להשתמש בו כי הוא פחות מארבעה כך פשוט בעירובין ולפי פרש"י יש חלוק בזה הענין אם הזיז רחב ארבעה (אמות) [טפחים] מותר להשתמש בו כלי' שישברו אם יפלו ולא כלים שלא ישברו אם יפלו כמו שכתבתי ואם הוא פחות מד' לא ישתמש בו אפילו כלים שנשברים דכיון דברוב יפלו לרשות הרבים דכיון דאינו רחב כל כך נראה כמו שהיה מניחן ברשות הרבים ממש והתוספות הקשו עליו ופירשו כי אם רחב ארבעה טפחים מותר להשתמש בו אפילו כלים שאינם נשברים ואם פחות מארבעה אסור בכלים הנשברים שמא יפלו ויביאם מרשות הרבים לרשות היחיד וכן כתב הרא"ש וכן נראה עקר.
עומד אדם ברשות היחיד שהוא גבוה ושוחה למטה ברשות הרבי' שהוא נמוך יותר ממנו ומטלטל שום דבר מרשות הרבים לרשות הרבי' בעצמו אף על פי שגופו ברשות היחיד וכן בהפך שעומד ברשות הרבי' גבוה ומטלטל מרשות היחיד לרשות היחיד בעצמו ודוקא שלא יוציא חוץ לארבעה אמות ודוקא [לקמן צ"ט ע"א] כלים שאינם צריכין לו אבל כלים הצריכין לו אסור שמא יביאם אצלו כך פשוט בעירובין ולפרש"י [שם] העומד ברשות היחיד וראשו ברשות הרבים מותר לרוק ברשות הרבים לפי שהרוק נח בפיו שהוא מקום פטור קודם שיצא לר"ה ולדעת התוספות אסור דאף על גב שהרוק בפיו אינה חשובה הנחה כיון דלא בא ממקום אחר לתוך פיו כמו בשתיה.
<h2>דף קב:</h2>
כובע שמשימין על הראש מלבדין והוא סיינא בלשון חכמי' ומגין על הפני' מהשמש מותר לצאת בו בשבת ודוקא דמיהדק אבל לא מיהדק לא כך פשוט בשבת ופרש"י שאינו מהודק יעבירנו הרוח מעל ראשו ויוליכנו ד' אמות ור"ת פירש שאסור משו' אהל שנעשה על הפנים ובכל ענין אסור לפי פירושו וכן פירש ר"ח.
